זכוכית מתוקה – רשמים מסדנת "אומנות הסוכר"

מאת: עומר קוצ'מן

מכירים את זה שיש זיכרונות ילדות חזקים כל כך, שגם במירוץ השנים עדיין ניתן לעצום עיניים ולנחות ישירות בתוך הזיכרון; להריח את הריחות, לשמוע את הקולות, ובעיקר לחוש בכל פעם מחדש את ההרגשה המיוחדת שליוותה את אותו הזיכרון.

אז לי יש זיכרון כזה, למען האמת יש לי יותר מאחד, אבל נתחיל בראשון.

בכל פעם שאני רוצה להיזכר ברגע שבו באמת נפעמתי בפעם הראשונה ממעשה ידיו של אדם, אני עוצם את עיניי וחוזר אחורה בתוך מערבולת לגיל 8, למדרחוב של נחלת בנימין בתל אביב, יום חופש כלשהו והמדרחוב מלא בדוכני אמנים.

לאחר אחת ההתעקלויות של הרחוב פתאום נגלה קהל גדול שמתקבץ סביב דוכן אחד ונפלטים ממנו קולת פליאה, מהר מאוד עזבתי את הורי מאחור ונדחפתי בין רגלי האנשים הישר עד לשורה הראשונה.

המראה שנגלה לעיני היה של שולחן משני חמורים ופלטת עץ ירוקה עליו מוצגות המון סוגי חיות בצבעים ובגדלים שונים וכולם עשויים מזכוכית.

מימין לשולחן יושב על שרפרף אדם מבוגר עם כובע קאובוי על הראש, צינור מתכת חלול ביד, ובקצהו כדור זכוכית בצבעי לבה לוהטים, מבער גז גדול מונח לידו ומשמיע קולות חזקים.

ואז התחיל אותו אדם לבצע את מעשה הפיסול, לאט לאט הפך כדור הזכוכית לג'ירפה ארוכת צוואר ובעלת נקודות ירוקות לגופה.

מנקודת מבטו של אותו הילד בן ה-8 מעשה זה נראה ממש כקסם, כישוף מסתורי שעל ידו מצליח להתל המכשף בזכוכית הלוהטת.

מאז אותו יום ואחת לתקופה שוטף אותי הזיכרון ומזכיר לי שהבטחתי לעצמי שיום אחד גם אני אדע ליצור חיות מזכוכית.

ואיך כל זה קשור לקונדיטוריה אתם שואלים? עוד רגע אחד ותגלו.

רצה הגורל ואחד מהסמינרים שהוצעו לנו במהלך שבוע הסמינרים שהתקיים בבית הספר היה "אומנות הסוכר".

לאחר שווידאתי שלא מדובר בבצק סוכר (מצטער אבל אני לא חובב גדול) נרשמתי וציפיתי בדריכות לתחילתו.

את הסמינר העבירה Barbara Castiglione שף קונדיטורית ואמנית סוכר, שותפה בFIP (הפדרציה הבין לאומית לקונדיטוריות גלידריות ושוקולטריות), ובעלת חברת "SUGAR ZEN" שמעבירה סדנאות בנושא. (חפשו אותה בפייסבוק, כדאי!).

unnamed (7)

Barbara Castiglione

הסמינר נפתח בהקדמה קלילה על הסוכר וסוגיו וכן על הטמפרטורות וצורת העבודה.

ראשית כלל הזהב הוא זהירות, כיוון שאנו עובדי עם סוכר חצי ממוס בטמפ' של כ50-70 מעלות, לכן חשוב לחבוש על הידיים כפפות כותנה ועליהם כפפות גומי (המחמירים גם מורחים וזלין מתחת לכפפה).

כלי סיליקון הם עוד מפתח להצלחה, משטח תבניות וכו' כיוון שכך אנו מבטיחים עבודה מהירה וקלה ללא התעסקויות מיותרות.

לאחר מכן, ניגשים לעבודה: מחממים בסיר סוכר איזומלט (פחמימה המורכבת משתי מולקולות סוכר עם מתיקות מופחתת ונקודת קרמל גבוהה).

unnamed (1)

מעבירים לתבניות סיליקון

על מנת לצבוע את הסוכר ניתן להשתמש בצבעי מאכל על בסיס מים.

unnamed (4)

צובעים את הסוכר

לאחר שהאיזומלט נמס לחלוטין, מעבירים את הנוזל לתבניות סיליקון קטנות, להצטנן מעט עד שהנוזל הופך למוצק וגמיש במרקם של בצק קשה, ואז ניתן להתחיל לעבוד איתו.

unnamed (3)

לומדים את שיטות הניפוח

הנושא שנבחר היה ים וכל אחד מאיתנו עבד על פסל משלו שבסיסו הוא גל מים שכולא/ נושא חיות וצמחי ים שונים.

unnamed

כל אחד יוצר פסל סוכר משלו

 חכמים ממני אמרו שתמונה אחת שווה יותר מאלף מילים, אז בשלב זה אתן לתמונות לדבר. בטוח שכך תוכלו להתרשם בצורה הטובה ביותר.

unnamed (8)

יוצרים צורות

unnamed (2)

פסל הסוכר שלי

unnamed (6)

פסלים נוספים של הסטודנטים שלמדו איתי בקורס

עומר קוצ'מן הוא סטודנט לקונדיטוריה בבית הספר אפיצ'וס (APICIUS) בפירנצה, איטליה. 

הודעות