בוקר טוב, בנדיקט!

מאת: אסף אור שנהב

אני יודע שאינני בעמדת מיעוט, ושנתח גדול של גרגרנים יסכים איתי שהכי כייף לאכול בלילה. אני נחשפתי אל תרבות ה"לאכול" בלילה (שלא נאמר לבלוס בקיצוניות) בגיל 20 לערך. אני זוכר את הלילות בצעירותי כשהיינו יוצאים לבלות בחמישי, מתחילים את הערב בבר, ממשיכים למסיבה ומסיימים בארוחת לייט-נייט מפנקת ב-30 שקלים ו-3000 קלוריות. היו ימים, אני אותם זוכר, וגם הכרס שלי זוכרת אותם עד עצם הביס הזה. גילי המופלג והשינויים הפיסיולוגים האוחזים בידו, לא השאיר לי ברירה אלא לשנות את הרגלי האכילה שלי, תוך הבנה שאני עלול לאבד את הזכות ללבוש חולצות במידה S. אך מאחר ובקורות החיים שלי בתחומי העניין כתבתי "לאכול", אני לא באמת יכול לוותר על ההנאה הגדולה בחיי ועל כל מה שכרוך בה. אם כן, אני בהחלט חוטא פה ושם באכילה לילית ומוסיף עוד קילומטר בריצה של היום למחרת. (הנה לכם טיפ!)

אני מרגיש מבורך, שהארוחה החביבה עליי ביום – ארוחת הבוקר, מוגשת גם בלילות. אם נטייל במנהרת הזמן כמה שנים אחורה, לא זכורה לי אף מסעדה או בית קפה שהגישו ארוחות בוקר בלילות ובמתכונת של 24\7. כמה כייף שהיה מי שהחכים לעשות זאת והמשיך בניסיון הנצחי להפוך את ישראל לאמריקה הקטנה.

כשמדובר ב"בנדיקט", מדובר מבחינתי במקדש. גם אם מדובר במקדש פחמימות, הוא עדיין מקדש. אני לא מכתיר ונוצר מקומות בלבי לאחר הביקור הראשון שלי בהם, אלא מעמיד אותם במבחן מספר פעמים כשמפעם לפעם אני נוקשה יותר, מהסיבה הפשוטה שלאחר שמסעדה טובה מקבלת חדר בלבי, היא נשארת שם והדרך היחידה לעזוב את החדר, היא להשתדרג למקום של כבוד בסוויטה. מעבר לקונספט שה"בנדיקט" מכתיבה, אני אוהב מאד את התפריט ואת האופן בו הם מתנהלים. עוד לפני שהחלטנו מה נזמין, עושה דרכה אל שולחננו סלסלה של לחמים טריים בליווי נוטלה, חמאה וריבת תפוחים וקינמון. מבחינתי אני יכול לחתום על לאכול לחם ומטבלים מעתה ועד עולם. מטורף על לחם! וסלסלת הלחמים שמוגשת ב"בנדיקט" פשוט נהדרת וכוללת ארבעה סוגי לחמים נהדרים, חמים וטריים. תענוג של ממש.

התפריט מגוון מאד ומציע ארוחות בוקר כמעט מכל יבשת. אני באופן אישי חושב שחבל לאכול את ארוחת הבוקר הישראלית של חביתה, סלט וטחינה או שקשוקה, וכן כדאי לטעום את מנות הדגל שהן ה"אגז בנדיקט".

המנה הקלאסית והמומלצת על המלצרים באופן עקבי ומעתה מומלצת גם על ידי, היא ה"אגז בנדיקט פלורנטין" (63 שקלים). מדובר על לחם בריוש, תרד בשמנת וביצים עלומות. את כל הטוהר הזה מלטף רוטב ההולנדייז ששינה את חיי. אני בכנות לא יודע מה המנה הזו יותר: יפה או טעימה. קלאסיקה אמיתית שעשויה במופתיות ודיוק יוצא דופן. אני מודע לכך שיש קהל שנרתע מביצים עלומות או מביצי עין, אבל המנה הזו בכללותה, שווה ניסיון ופריצת מחסום החלמון והסלמונלה. המנה לכשעצמה מושלמת, אבל אני דרך קבע מוסיף עליה סלמון מעושן בתוספת 10 שקלים, ואני מעיף את המנה למחוזות גבוהים יותר, טעימים ומנחמים יותר.

מנה נוספת על אותו העיקרון היא "אגז בנדיקט קפרזה" (67 שקלים). על פניו נשמעת מנה מוצלחת, אבל בפועל קצת התאכזבתי. גם כאן מדובר על לחם בריוש, עליו מונח בצל מטוגן יחד עם בלסמי, בייבי מוצרלה בפסטו, ביצים עלומות ורוטב הולנדייז. המנה הייתה טעימה, נתחיל בזה. אבל לטעמי הייתה רטובה מדי. כל תערובת הבצל שהייתה טעימה מאד, אך גם רטובה מאד, הפכה את לחם הבריוש לספוג נוזלים ואני באופן אישי אוהב את הבריוש כבסיס איתן של כל המנה שלא נכנע לתוספות המונחות מעל. אכלתי את המנה בשלמותה, אבל אני לא בטוח שהייתי ממליץ עליה כעל מנה ששווה להזמין, בטח לא לאו שטרם ביקרו ב"בנדיקט".

file_0 (5)

אגז בנדיקט קפרזה

מנת האגז בנדיקט לא מזניחה לעולם אף אחד, ואחרי פלורנטין ואיטליה, גם יש פנייה נרגשת לחובבי פירות הים: "אגז בנדיקט שרימפס ואספרגוס" (73 שקלים). מנה נהדרת שבנויה על בסיס לחם הבריוש, עם תוספות של שרימפס, אספרגוס, חמאה בשפע, עגבניות ושום. מנה מפנקת וגדולה שגרמה הנאה ושביעות רצון מרבית לכולנו. המנה הזו בהחלט נמנית ברשימת המנות המומלצות.

file_0 (6)

אגז בנדיקט שרימפס ואספרגוס

המנות שהצגתי לפניכם עד כה היו הקדמה, זמרי ליווי אם תרצו לדבר האמיתי. המנה הקבועה שלי ב"בנדיקט" והמנה שגורמת לי לחזור פעם אחר פעם ולחכות בקוצר רוח, גם אם זה אומר בהמתנה ארוכה בכניסה, זו מנת ה"קרוק מאדם" (57 שקלים). מנה קלאסית מופתית, שאני באופן אישי הופך אותה לקרוק מסייה בכך שאני מוותר על השינקן שמגיע בפנים. טוסט מלחם בריוש עם רוטב בשמל, גבינת גאודה, ביצת עין וקישוט נדיב של רוטב קיסר הכי טוב שיש לנו בארץ. טוסט הכי מפנק ומדליק שיכול להיות. מרכיבים איכותיים עם שילוב טעמים הקורצים מכל כיוון. מעבר לכך שמדובר בטוסט החלומות שלי, מדובר באחת המנות הטובות שאני אוכל אותה מספר פעמים רב בשנה. אם טרם ביקרתם ב"בנדיקט", אני ממליץ לכם ללחוץ את ידכם למסעדה כשהמנה הזו על שולחנכם. גם לאוכלי הבשר וגם לאלו שלא, אני ממליץ לוותר על הבשר, הוא לא מוסיף ודווקא כן גורע. זו ללא ספק מנת החלומות שלי שטרם מצאתי לה חלופה או לפחות אחותה תאומה במסעדה אחרת בארצנו.

file_0 (7)

קרוק מאדם

להגיע לשלב הקינוח ב"בנדיקט" שווה ערך לעבור בשער הניצחון. משימה קשה, אך אפשרית. תחילה אתה מתפנק בסלסלה גדולה של לחמים, ממשיך למנה עיקרית עשירה, ובשלב השלישי אתה כבר מפנטז על המיטה בבית. אבל קינוח כבודו במקומו מונח, ומקומו הוא על שולחננו וקיבתנו. כשמדובר ב"בנדיקט", מנת הקינוח האולטימטיבית היא הפנקייק. בתפריט מוצעות כמה וורסיות למנה עם שלל תוספות, אבל אין ספק שה-מנה היא פנקייק אספרסו ושוקולד לבן (41 שקלים). ואוו! קודם כל, התפעלות מהיופי הלא שיגרתי של המנה הזו. פנקייקים עבים ותפוחים במגדל שלוש קומות, עם שוקולד לבן ושוט אספרסו. איזו מנה מדליקה, יפה ומחויכת. אני מתפלא בכל פעם מחדש, איך הם מצליחים להגיע לעובי כזה של פנקייק, ומעבר לכך, לטעם שאין דומה לו. מנת קינוח מושלמת, שאני כבר מודיע, קשה לסיים אותה. אחרי שני ביסים אתה מרגיש שעברת את קצה גבול היכולת שלך, אבל אתה מתנחם ביופייה של המנה, שכן אפשר להמשיך להסתכל עליה, וגם זה סוג של קינוח – התבוננות במיצג אומנות. אני בעד לפנק את מגדל הפנקייקים בכל האספרסו. המרירות והטעם הדומיננטי מרימים את המגדל עם כל מתיקותו, לטעם מעודן יותר ורענן יותר. זו מנת הקינוח שלכם.

file_0 (8)

פנקייק אספרסו ושוקולד לבן

סיכום

חניה: 7 מתוך 10

שירות: 9 מתוך 10

תפריט: 9 מתוך 10

טיב האוכל: 9 מתוך 10

"בנדיקט", שד' רוטשילד 29, תל אביב, 03-6868657 

הודעות