קפה נואר – שליטה מלאה בים וביבשה

מאת: אסף אור שנהב

גילוי נאות: בשעות הצהריים אני לרוב פנוי מאחר והעבודה שלי מתרכזת ברובה בבוקר ובערב. הגרגרנים שביניכם לבטח עושים אחד ועוד אחד וגוזרים מכך ששעות הצהריים שלי מוקדשות ברובן לסקירת מסעדות בעת שמוגשות הארוחות העסקיות. ארוחה עסקית היא דיל משתלם שאין כמותו, בעיקר כשמדובר במסעדות שף שהן לרוב יקרות יותר מהמסעדות האחרות. בארוחה העסקית מקבלים במחיר המנה העיקרית גם מנה ראשונה ולעתים גם שתייה וקינוח במחיר מוזל. פורמט כזה של ארוחה מתאים לי בעיקר כשאני רוצה לסקור מקום חדש שטרם ביקרתי בו וכך להנות מיותר אוכל בפחות כסף. לכן, בצהרי יום נחמד השבוע החלטתי לחפש מסעדה חדשה שאותה אהיה עתיד לפקוד. לרוב אני לוקח המלצות מחברים אבל לעתים תכופות יותר דווקא בוחר מסעדות רנדומליות ששמעתי את שמן לא פעם באוזניי. במקרה הזה, נתקעתי. כמו שלכותבים יש מחסום כתיבה ויצירה, לי היה מחסום גרגרנות. לא הצלחתי למצוא מקום לפקוד אותו. במקרים כאלו אני תמיד אוהב לחזור למקום מבטחים ובמקרה הזה החלטתי לחזור למקום שלא ביקרתי בו שנתיים: "קפה נואר".

ב"קפה נואר" לא מגישים ארוחות עסקיות. מצד אחד חבל, אך מצד שני מחירי תפריט הצהריים מאד נוחים ורוב התפריט בנוי כך שאתה יכול לבחור שתי מנות ראשונות שיעלו סביב ה-100 ש"ח, או ראשונה ועיקרית סביב ה-100 ש"ח, כך שלא מדובר כאן בפער משמעותי או כזה שבגללו אוותר על ביקור שם. "קפה נואר" הינו מוסד תל אביבי מוכר ואחיה למחצה של "סבסטיאן" בהצרליה שלה באמת שמורה לי פינה בלב. בנואר ביקרתי כל חיי רק פעמיים, אך הפעמיים האלו זכורות לי כפעמיים טובות. בדומה למה שקורה ב"סבסטיאן", השירות והאיכות שם מוקפדים בצורה בלתי רגילה. כנראה שאם הייתי רוצה להיות מלצר שם לא הייתי עובר את הסלקציה. השירות שם הינו ברמה הגבוהה ביותר, וגם בשעות של הפיק (כפי שיש לרוב בצהריים), המלצרים סבלניים, שירותיים ותמיד בקשר עין עם הלקוחות. הרי זה לא סוד שהשירות שניתן בארץ הוא לא מקור הגאווה הכי גדול שלנו ושתודעת השירות כאן שואפת לאיזור האפס, כך שבעת שאני מקבל שירות טוב אני מאושר.

אז כזכור, אין עסקיות, אבל תמיד אני יכול לנחם את עצמי שבסופו של דבר באתי לעבוד, לכן אני צריך לטעום, וכמה שיותר. אז הקיץ הזה בחיי הוא בסימן פירות ים. תמיד טעמתי, תמיד אכלתי, אבל הקיץ הזה התאהבתי. כך שבכל המסעדות שאני פוקד עייני צדות אחר מנות פירות הים. לשמחתי, התפריט הציע כמה וכמה מנות של פירות ים ואפשר לומר שהתפריט מאד מגוון שם, כך שאם מגיעה משפחה ממוצעת לסעוד בקפה, כל אחד יכול למצוא מה לאכול: החל מפסטה, דרך סלט וכלה בנתח בשר עסיסי.

אז כזכור, אני איש של מנות ראשונות. אומרים שחוויה נמדדת על פי תחילתה וסופה, מה שבאמצע לא משנה. לכן, על מנת להבטיח לעצמי חוויה טובה, החלטתי ללכת על פתיחה בטוחה: טרטר סלמון. טרטר דג היא מנת הקיץ הרשמית בעייני. דג קצוץ דג, ירקות טריים, פירות קלילים, חומץ, שמן זית טוב, מה צריך יותר מזה? ישנו הרגע הספציפי, המיוחד והבתולי בו אתה לוקח את הביס לראשונה. בביס שכזה או שאתה עוצם עיינים ומוקיר תודה ליקום, או שאתה אוסף את עצמך, נזכר בנימוסים והליכות שלמדת ובולע את הביס ואומר: "תודה, אבל לא". במנת הטרטר של "קפה נואר" יש את הכל. לא פחות מדי ולא יותר מדי. מנה מדויקת בגודלה ובטעמה. שילוב של פינוק של טעמים וטריות בלי פשרות. מנות הדגים הן המנות שקל ביותר ליפול בהן בעייני, ומנת דג מוצלחת שמגיעה תמיד מקבלת אצלי מקום בלב. ציון:9.

10986825_10153445206538838_5304492264624905780_o

טרטר סלמון

ובחזרה ליבשה: סלט פטריות חמות, עלי רוקט, פרמז'ן ופולנטה. אני תמיד אוהב לשלב סלטים טריים במנות הראשונות. למרות שאני לא נמנה בין חובבי הירקות המושבעים, כשזה מגיע בדמות של סלטים מפונקים אני מאד אוהב את הז'אנר. בסלט הזה הרי העיקר הוא הפרמז'ן, הפטריות והפולנטה, לכן אני מוכן להתעלם מהעובדה שגם עלי הרוקט עברו סלקציה ונכנסו לצלחת. הפולנטה הייתה נהדרת! לרוב אני אוכל פולנטה כשהיא מגיעה יותר כממרח, בדמות פירה, וכאן הגיעו אצבעות פולנטה שהיו נהדרות. הפטריות היו קצת רכות מדי, מה שכנראה מעיד על כך שהן לא נזרקו לאש חזקה אלא עורבבו במחבת שלא חוממה מראש, וחבל. עלי הרוקט היו נחמדים אבל כן היה חסר לי חומץ כלשהו לתת להן ניצוץ. המנה הזו לא המנה הכי טובה שאפשר לדמיין, אבל במכלול הראשונות שהזמנתי היא דווקא הייתה משב רוח מרענן. ציון: 7.

11707744_10153445206468838_4773519696463295758_o

סלט פטריות חמות, עלי רוקט, פרמז'ן ופולנטה

בחזרה לים: שרימפס ולקמארי ברוטב עגבניות וזעתר. אוקיי, לא אשאיר אתכם במתח וכאן אגיד בפה מלא: וואו! בדומה לדגים, גם פירות ים הוא משהו שאפשר להרוג בקלות. לצערי, אני לא יודע להתעסק עם פירות ים ובכל פעם שחשקה נפשי (בכל יומיים בערך) בפירות ים, לא נותר לי אלא לתת גיחה לבית מלאכה כזה או אחר ולאכול שם את פירות הים שלי. אתחיל במשהו שחשוב לישראלים: גודל המנה. המנה הזו היא בסקטור המנות הראשונות אך בגודלה היא הייתה יכול להיות מקוטלגת כעיקרית ללא ספק. מנה גדולה, מפונקת, עשירה ברוטב וגם בשרימפס וקלמרי. מנה נפלאה שמשלבת פירות ים נהדרים (!) ורוטב ביתי ואיכותי. פירות הים בארץ מאד יקרים והמון פעמים מקבלים כמותית תמורה מועטה אל מול המחיר, אבל כאן הייתה קומבינציה מושלמת של גודל המנה, האיכות שלה והמחיר ההוגן. ציון:9.

11722128_10153445206463838_1134827503638981509_o

שרימפס ולקמארי ברוטב עגבניות וזעתר

וקלמרי. מנה נפלאה שמשלבת פירות ים נהדרים (!) ורוטב ביתי ואיכותי. פירות הים בארץ מאד יקרים והמון פעמים מקבלים כמותית תמורה מועטה אל מול המחיר, אבל כאן הייתה קומבינציה מושלמת של גודל המנה, האיכות שלה והמחיר ההוגן. ציון:9.

שלב העיקריות הגיע, ועל פניו כבר הייתי אמור להיות שבע. והאמת היא ששבעתי, ושבעתי יפה. וכדי להוסיף ערך מוסף לפוסטים, אגלה לכם טיפ שגם חוסך בקלוריות וגם משאיר לכם עוד קצת מקום בבטן: (תוותרו על הלחם שמוגש). ועכשיו, אחרי שקראתי שוב את השורה הזו, אני מודה, זה קצת מגוחך לכתוב פוסט כזה ובאותה נשימה לכתוב על חיסכון בקלוריות. שיהיה.

טעמתי שתי מנות עיקריות כשהראשונה הייתה ריזוטו פטריות, תרד וצנוברים. ריזוטו היא מנה נפלאה ומנחמת שאין כמותה שלי באופן אישי מתאימה יותר לחורף. יש לי תחימה מוזרה בראש של מאכלי קיץ ומאכלי חורף, ריזוטו כאמור מקוטלג אצלי כמאכל חורפי יותר. המנה הייתה טובה מאד, אבל לדעתי הצילחות לוקה בחסר והיה נראה כערימה של בטון על צלחת, מה שאותי קצת ביאס. בנוסף, הצנוברים הגיעו בכמות כה נדיבה עד שהשתלטו כמעט על כל הטעם. לא המנה המבריקה ביותר של "קפה נואר", אך באותה נשימה, אם אתם אוהבים ריזוטו, אתם תהנו מהמנה ללא ספק. ציון: 7.

11011269_10153445206553838_6956926249537637774_o

ריזוטו פטריות, תרד וצנוברים

המלצרית המקסימה שמילצרה אותי המליצה לי על עיקרית מתפריט הספיישלים: כריך קלמרי. לרוב אני סולד מתפריטי הספיישלים ודווקא אוהב להיצמד לתפריט הקבוע שרץ לאורך זמן ולטעום דווקא ממנו, אך לבסוף זרמתי עם המלצתה וניסיתי את הכריך המדובר. תראו, לא פעם שמענו באוזנינו את המושג "זיווג משמיים". אתמול הצלחתי להבין למה התכוון המשורר. גם בעת שאני כותב את השורות האלו אני מתרגש ומנסה למצוא דרך לפאר את הכריך הזה שמבחינתי ראוי למקום בהיכל התהילה של הקולינאריה העולמית. לחמנייה שמנמנה ומתוקה, מיונז חריף, קוביות אננס וערימה בלתי נגמרת של קלמרי מטוגן. כל ביס היה צעד אל עבר גן עדן, פריכות בלתי נגמרת של הקלמארי וחגיגת טעמים שיצרה לי עיקצוצים בגוף. אני תמיד פוחד שמסתכלים עליי כשאני אוכל כי תמיד מדובר בדו שיח ביני ובין האוכל, אך עם הכריך הזה עשיתי אהבה של ממש. קפה נואר, שאפו. ציון: 10!

10012931_10153445206453838_4535022704173799845_o

כריך קלמרי

באשר לקינוחים. אני אוהב מאד לאכול קינוחים ב"קפה נואר" מהסיבה הפשוטה שיש להם קונדיטוריה. לצערי הרב יש המון מסעדות שקונות קינוחים מוכנים ומגישות אותם. לא מקובל עליי. כמו שלא תקנו פסטה משקית ותחממו אותה, באותה המידה אל תגישו לי קינוח קנוי, אני יכול לעשות את זה גם בלעדיכם. על כל פנים, הבחירה הייתה קשה, אך לבסוף בחרתי בטארט בננות וקרמל. אלוהים אדירים, מה שאפשר לעשות מקמח, סוכר ובננות. גן עדן ישב לי הצלחת. וואו, וואו, וואו. אילו טעמים! קינוח מנצח ללא ספק והבחירה הייתה נכונה ומדויקת לסיום ארוחה שכזו. בצק פריך גדוש בחמאה עם בננות וקרמל. כל זה כמובן עם ביס קטן מהגלידה, ביס קטן מהקצפת והמכלול פשוט בלתי מנוצח. חוויה נמדדת על פי תחילתה ועל פי סופה, זוכרים? החוויה הייתה מושלמת! ציון:9.

11143668_10153445206423838_6501282077658199140_o

בננות וקרמל

"קפה נואר", רח' אחד העם 23, תל-אביב, טל' 03-5663018

הודעות