"נולה" – החלום האמריקאי במיטבו!

מאת: אסף אור שנהב

כולנו שמענו לא פעם באוזנינו את צמד המילים "החלום האמריקאי". ההגדרה היבשה של המונח מתייחסת למשהו אחד, בזמן שעבורי THE AMERICAN DREAM הוא התגשמות כל החלומות הקולינאריים. לא בכדי ארה"ב נחשבת מעצמה, הרי היא לא מפסיקה לייצא לעולם אינספור חידושים, המצאות, הישגים ואת קים קארדשיאן. אם אני צריך לנקוט סיבה אשר מצדיקה את חיבתי אל האומה האמריקאית, הרי שאני נחצה בין הבחירה בקארי ברדשואו ובין המטבח האמריקאי. אם נדייק, מה שאני ממש אוהב אצל האמריקאים, זה את העובדה שאין להם מצפון בכל הנוגע לאוכל. ארוחת הבוקר שלהם יכולה בכייף להכיל מגדל פנקייק עם מפל מייפל, ארוחת הצהריים יכולה להכיל בכייף כפליים דאבל ביג טריפל מגה מק רויאל עם שתייה ופרייז מוגדלים ולקנח במילקשייק עם קצפת, ובערב עוד לסיים בדיינר והכל כאמור, בסדר גמור.

בארץ הביקורת על מה אנחנו מכניסים לפה יצאה מכלל שליטה, וגם אני חוטא בספירת הקלוריות ובהחלפת מבטים עם המראה, אבל באמריקה – אתה פשוט יכול לאכול ולאכול ולא יהיה מעליך אח גדול.

לצערי, באדמת החלומות טרם ביקרתי. אני חולם לדלג לי בניו יורק ולפקוד כל סניף של הצ'יז קייק פקטורי (קיץ 2015 התכונן!), אך העובדה שהדרכון שלי לא הוחתם שם, אין זה אומר שאמנע מעצמי את תענוגות האומה האמריקאית. עד היום התנחמתי בדיינר המוביל בארץ ("דיקסי"), בבליסת דונטסים פה ושם ובצפיות ליליות במרתה סטיוארט. מה לעשות, כל שלושת אלו הם הרי "כמעט" ואני רוצה לחוש את הדבר האמיתי עד שאגיע למחוז חפצי. ידידתי הטובה משכבר הימים מנדנדת לי חודשים מספר על מקום חדש של ארוחות בוקר שאנחנו חייבים לפקוד אותו. מאחר ואני סקפטי (ולא רק במפרצי שיערי), תחנוניה ללכת ולבקר את "נולה" לא עזרו בפעם הראשונה, השנייה או השלישית. אני לא יודע למה אני כל כך עקשן בלנסות מקומות חדשים, אך נראה לי שזה נעוץ בעובדה שאני פוחד להיקשר אליהם, ואז המשימה להיפרד היא בלתי אפשרית. (הניסיון מדבר).

הגיע הרגע הגדול והגענו אל "נולה – אמריקן בייקרי". תראו, אני יודע שיש לי נטייה להתלהב, לסגוד, להשתפך ולהלל מקומות שאני אוהב, אבל המקום הזה הוא באמת משהו מיוחד. שם המקום כשמו כן הוא – אמריקן בייקרי, וזה ניכר רק מהסתכלות חפוזה על חלון הראווה המחבק את הקינוחים. קינוחים מטורפים (!) שטרם ראיתי כאלו הן ביופיים והן בטעמם (על כך יפורט בהמשך). כל חובבי הקרים צ'יז, חמאת בוטנים וקלוריות בשקים – המקום הזה הוא בשבילכם. דבר נוסף שמאד אהבתי שכנראה מתייחס לחסך שלי מאי ביקורי ביבשת, הוא שעל כל קינוח יש את שמו באנגלית. אם אנחנו רגילים לראות ויטרינת קינוחים שעליה שם הקינוח בגופן DAVID בעברית, הרי שכאן שמות הקינוחים כתובים בכתב יד על פיתקון חמוד באנגלית. אמריקן בייקרי או לא?

ארוחות הבוקר הן הז'אנר החביב עליי מכל, אך "נולה" גרמה לי להתאהב מחדש תוך שהיא מזכירה לי שהעולם הוא מקום טוב לחיות בו. ארוחות בוקר מפונקות, גדושות בכל טוב ועשויות בשיא האהבה. אנחנו ניסינו שתי ארוחות בוקר שונות ששתיהן היו נפלאות. הארוחה הראשונה הייתה לחם בריוש, שעליו מונחות ביצים עלומות, סלמון מעושן ורוטב הולנדייז. תיאור המנה בטח מזכיר לרבים מכם את אותו הקונספט של "בנדיקט", שאני מאד אוהב אגב, אבל כאן מדובר במשהו אחר, והמשהו האחר שעליו אני מדבר הוא אולי לא בעל תיאור ולכן תצטרכו לטעום כדי להבין. אני נוהג לקרוא לכל דבר טעים ושמן "אמריקאי", וכאן התיאור הזה מתלבש בהרמוניה מושלמת – "אמריקאי!". רוטב ההולנדיז כה סמיך ועשיר בטעם גן עדן, בחיי. המנה מוגשת עם סלט ירוק (שנשמע כרגע כמו בדיחה, אבל אני מת על השילוב של סלט ירוק עם המנה הזו). מנה מצוינת ואם זו הפתיחה של היום הרי שהתחלנו את היום ברגל ימין. כל ביס גורר אחריו ביס נוסף ובשלב הזה אני וליגל ידידה שלי לא מעזים להוציא מילה, אלא רק מדברים דרך העיניים ובקולות, כל אחד בשלו. ארוחת הבוקר, כדרכה בקודש מכילה גם שתייה. ניסינו את התה הקר שהוא להיט במקום, ואכן, תה מצוין! לא מתוק מדי, בעל ארומת טעמים מיוחדת ורעננה שהולמת מאד את כל מכלול ארוחת הבוקר הפאנסית.

file_0 (1)

תה קר – להיט במקום

ארוחת בוקר נוספת הייתה ארוחת הבוקר הקונבנציונאלית יותר, שכללה ביצי עין, גבינת שמנת ("פילדלפיה" למתעקשים), האש בראון (תצילו אותי עכשיו!), טוסטונים מרוחים בחמאה וסלט ירוק. אוקיי, שימו לב. ייתכן וקראתם תיאור כזה של מנה בחייכם מספר פעמים כשהלכתם לאכול ארוחת בוקר, אבל שוב, לא משנה כמה אתאר לכם את הנס על הצלחת, עד שלא תטעמו לא תבינו. אתחיל דווקא מהאש ברוואנס – וואו! מודה ומתוודה, אני לא פריק של לביבות, לא באופן מיוחד. "נולה" הצליחו כאן ובגדול! מדובר בלביבה בסגנון אמריקאי שמוקרמת בנדיבות רבה ומרובה ואף מעל המצופה בגבינות. עם כל ביס מהלביבה הזו אתה מרגיש מבורך, עוצם עיניים ואומר תודה. כל קלוריה בארוחה הזו מוצדקת. שאר מרכיבי הארוחה היו מעולים (שאפו למקום שמגיש גבינת פילדלפיה) והטוסטים בחמאה היו מצוינים. ארוחת בוקר מופתית!

file_0 (2)

ארוחת הבוקר הקונבנציונאלית

כל כך נהנו שהרגשנו שמחובתנו להרחיב את מנעד הידע שלנו בתפריט, ולכן גם החלטנו לנסות את המאפינס המלוחים. הזמנו מאפינס תרד וגבינת צ'דר ומאפינס של עגבניות מיובשות ובזיליקום. לא טעיתם, גם כאן כל אחד מהם מתכסה בהרי גבינה איכותית. המאפינס טובים, תפוחים, אווריריים ומלאי כל טוב, אבל אני ממליץ לאכול אותם טרם ארוחת הבוקר ולא אחריה – העסק הופך בלתי אפשרי מדקה לדקה.

file_0 (3)

מאפינס תרד וגבינת צ'דר ומאפינס של עגבניות מיובשות ובזיליקום

 

file_0 (4)

טעים!

קינוחים!

אין תפריט קינוחים, אלא ניגשים אל הוויטרינה בסוף הארוחה ונחשפים לכל הטוב שיש ל"נולה" להציע. מבחר עשיר מאד של קינוחים שכולל בראוניז, פאי לימון, מאפינס שונים, עוגות גבינה, דונטסים, מוסים ומה לא! היה לנו כל כך קשה לבחור שפשוט הטלנו על המלצר משימה לא פשוטה: לבחור בשבילנו קינוח או שניים ששווים טעימה, ואכן כך היה.

IMG-20141220-WA0001

ויטרינת הקינוחים

הקינוח הראשון היה עוגת פטל ולימון בפרוסטינג של סוכר ולימון. וואו! וואו! וואו! נתחיל בזה שללא צל של ספק זו העוגה הבחושה הטובה ביותר שאכלתי בחיי. אין כאן עוררין וכל מילה נוספת לחלוטין מיותרת. עוגה פשוט מעולה הן במרקם והן בטעם שלה שפשוט משאירה אבק לכל המתחרים. הפרוסטינג היה מצוין! מעבר לכך שהעוגה מדהימה ביופייה, הטעם שלה מתעלה על היופי! את הקינוח הזה תהיו חייבים לטעום כי בלעדיו הביקור ב"נולה" לא נספר לכם ותצטרכו לבקר בשנית.

file_0 (5)

עוגת פטל ולימון בפרוסטינג של סוכר ולימון

קינוח נוסף שנבחר עבורנו היה מעין גביע של שכבות של קצפת, שוקולד ופקאנים. טעם משגע ומושקע! אני מאד אהבתי להרגיש בכל אחת מהמנות שאין ראש קטן בהכנה שלהן. בכל ביס מורגשת המחשבה ותשומת הלב ואני אוהב את זה שלא ממעיטים בערכם של הטועמים, זה חשוב מאד! הקינוח לא מתוק מדי (ואחרי הקינוח הראשון זה דווקא היה טוב), ולמרות המרכיבים הכבדים לכאורה, הוא היה די קליל והתחלק בקלילות אל קיבתנו.

file_0 (6)

גביע של שכבות של קצפת, שוקולד ופקאנים

סיכום

ציון כללי – 9 מתוך 10.

רמת האוכל – 10 מתוך 10.

רמת השירות – 9 מתוך 10.

"נולה אמריקן בייקרי", דיזנגוף 197, תל-אביב, 03-5230527

הודעות