מסעדת "זכאים" – זכאים לשבח!

מאת: אסף אור שנהב

אני רוצה לפגוש את שטען שבקיץ אוכלים פחות. אני רוצה לדעת מי זה. מעבר לכך שהטענה הזו היא שטות גמורה (לפחות על פי אורח החיים שלי), הרי שאם בודקים טוב טוב, מגלים כי ההפך הוא הנכון: בקיץ אוכלים. אני בכוונה לא מציין את המילה "יותר", מאחר והאוכל בחיי נמצא שם תמיד. קיץ, חורף, סתיו, אביב, מניה, דיפרסיה – לא חשוב מה, האוכל נוכח תמיד.

באשר לקיץ, למי מאיתנו לא בא ללכת לאכול מנת פחמימות כבדה אחרי יום בים? אני אוטומטית נהיה רעב וכבר אחרי 10 דקות של שיזוף על הגב אני מפנטז על הארוחה של אחרי הים. אם הקיץ ידוע כעונת המסיבות החמה, הרי שבמסיבות (אנחנו הצעירים – איזה כייף לשלוף את זה מדי פעם), שותים ושותים, והשתייה מביאה עמה את תחושת המנץ' והרצון לנשנש עד בלי די. אם כן – עונת הקיץ לא רק שלא מסננת את הרצון שלנו לאכול, אלא שהיא גם מייצרת סביבה נוחה וכמעט בטוחה להשמנה מידית. ואם לומר את האמת, תוך כדי שאני כותב את השורות האלה, ייתכן והפרופיל שיצרתי ברגעים אלו ממש הוא למעשה – אני. אך ורק אני.

מבלי ששמתי לב נראה לי שיצרתי לעצמי מפעל חיים: לסקור עוד ועוד מסעדות. לא אשקר, ואודה כאן בריש גלי, שהמסעדות אליהן אני מגיע הן על סמך המלצה בלבד, ויתכן ואני עושה כאן עוול למסעדות שלא עולות לכותרות וכך יוצא שאני מפסיד, וכן כן, גם הן מפסידות. אני מקדים ואומר זאת, מאחר וגם למסעדת "זכאים" הגעתי בעקבות המלצה – מאמא שלי. אמא שלי היקרה החליטה לעשות מהפך בחייה לפני חצי שנה והחליטה לנסות אורח חיים טבעוני. מאחר והתקשורת ביני לביניכם היא וירטואלית בלבד, אתם לא מכירים את הטיפוס, אבל רק על מנת לסבר את האוזן: אמא שלי אישה שמנה, חולת חמאות, שמנות וגבינות שמנות, כך שטבעונות והיא אלו שני עולמות מקבילים שלא יפגשו לעולם. כלומר, היו אמורים לא להיפגש לעולם. מאחר ואנחנו משפחת מסעדות, עם החדרת אורח החיים הטבעוני לחייה של אמא שלי, היה עליה גם לצאת במסע חיפוש אחר מסעדות המגישות תפריט טבעוני, וכך הגענו ל"זכאים". מי שהתייאש והחליט לדלג על הפוסט רק מאחר ומדובר באוכל טבעוני, חכו.

עייני הסוקרות והבוחנות אוהבות לצוד ליקוים. אני מודה בזה, שונא את זה ולא חי עם זה בנוח תמיד. מאחר ומדובר במקום חדש שטרם ביקרתי בו, רוח הלחימה עטפה אותי בהילה שכזו בעת שאני פוסע את צעדי הראשונים אל עבר "זכאים". תראו, מדובר למעשה בבית. איזו אסוציאציה עולה בכם כשאתם חושבים על בית? אני פשוט אתאר לכם את האווירה אליה אתם נכנסים. שלל ירקות טריים מקשטים את המסעדה, מטבח פתוח וחשוף לעייני כל, שולחנות עץ ישנים וכלים של פעם, מלצרים חייכנים ומוסיקה אוריינטלית ברקע. בית.

אחת החששות שלי טרם הגענו, הייתה מגוון התפריט, אך לשמחתי מהר מאד הבנתי שהגענו למסעדה שמבינה מה היא עושה ושהחכימה להבין שגם בין הקהל הטבעוני, יש כאלו שמעדיפים דבר אחד על האחר וזה בא לידי ביטוי בתפריט שמנסה לענות על כמעט כל צורך. אל הגיחה הזו לקחנו גם את אבא שלי, שהוא קרניבור מן המניין – מטורף על בשר. אני ואמא שלי החלפנו מבטים תוך כדי שאנחנו מגחכים מלראות את תגובתו של אבי שהרגיש כעוף מוזר במסעדה הזו. אתן לכם רמז כבר עכשיו: אבא חזר למסעדה בשנית. (מרצונו!)

אז מה היה לנו שם?

המנה הראשונה שהגיעה לשולחן (וטוב שהיא זו שהגיעה, כי רושם ראשוני הוא לפני הכל), היא מנת צ'יפס קרעים (36 שקלים). יו, יו, יו! אתם לא מבינים. לא בכדי מנת הצ'יפס הזו הוכתרה לא פעם בין מנות הצ'יפס הטובות בעיר. הצ'יפס מגיע בשקית ניר כקרעים קרעים בליווי קטשופ חרפרף עבודת יד. וואו! הרי כולנו אוהבים צ'יפס, רק תתארו לכם שאתם כבר לא אוהבים צ'יפס, אלא מתאהבים בו מחדש. הצ'יפס כולו קריספי, מעין שילוב של הצ'יפס המוכר לכולנו, עם תפוצ'יפס. מנה מעולה שהחיסרון היחיד בה הוא שהיא משאירה טעם של עוד.

file_0

צ'יפס קרעים

מנה נוספת שהזמנו, שכבר זכתה כאן לסיקור, תשבוחות, שירי הלל ופוסטר מעל המיטה היא מנת "מסבחה מפול מצרי" (52 שקלים). גם המנה הזו קיבלה ערך של כבוד בעיר תל אביב, ולצערי קרה כבר פעמיים שביקשתי להזמין את המנה והיא נגמרה (מעלה את ערכה ויוקרה!). מדובר על ממרח שמזכיר במרקמו סלט חומוס, רק בהרבה יותר טוב, ושלא נדבר על הטעם שזה בכלל וואן סטפ פרום האבן. לימון, פול, פלפל חריף, ירקות טריים, איזו מנה כייפית! אני לחלוטין מתייג את המנה הזו כמנת הדגל של מסעדת "זכאים".

file_0 (1)

מסבחה מפול מצרי

מי שקורא את הפוסטים שלי, כבר בטח הבחין בסטייה שלי שנקראת סלט קיסר. כן, כן. חסה, עגבניות שרי, רוטב עשיר במיונז, אנשובי, שום ופרמז'ן. כן, כן, הסלט הזה. מסעדת "זכאים" נותנת מענה גם לטבעונים ומפנקת אותם בקיסר מן המניין. סלט הקיסר שמוצע כאן כמובן איננו כולל את כל המרכיבים שצוינו קודם לכן, אלא בסיסו באבוקדו ואגוזי מלך (54 שקלים). שמעו, זה עובד. אני לא מחובבי האבוקדו ומרקם המשחה שיש לירק הזה (יש היאמרו פרי) וצבעו האקזוטי קצת גורמים לי לסלידה. מאחר ואני חוטא פה ושם בפשעים קולינאריים, טעמתי גם את הסלט. חסה פריכה ורעננה, רוטב מ ע ו ל ה (!), קרוטונים פריכים ואגוזים מגורדים שמהווים בויזואליות ובטעם, תחליף לפתיתי הפרמז'ן. הצליח.

file_0 (2)

סלט קיסר

המנה המוצלחת ביותר בעייני היא מנת החציל (43 ש"ח). מדובר על חציל שרוף בתנור של מעל ל-300 מעלות שמגיע עם עגבניות שרופות וטחינה מדהימה! המנה מגיעה במחבת שרופה שמוסיפה לאותנטיות ולנראות, ופסיכולוגית גם משפיעה על הטעם ותחושת הביתיות שיש בכל המנות. המנה הזו פשוט נהדרת וחובבי החצילים יתמוגגו מכל ביס. מעבר לחציל הנהדר, אני התפעלתי מהטחינה, שהגיעה במרקם חלק חלק כמו משחת קסמים שכזו. איך שלא יהיה, תדאגו שחציל יהיה על שולחנכם.

file_0 (3)

מנת חציל מדהימה

זוכרים שציינתי תחילה כי התפריט מגוון וישנו מאמץ לתת מענה לכל הטבעונים באשר הם? אם כן, גם פיצה מוגשת במסעדה. אז נכון, היא בלי גבינת מוצרלה, אבל הפיצה ב"זכאים" טעימה מאד ועונה על הצורך בפיצה. מדובר על פיצה שמוגשת על בלאטה (47 שקלים) עם פלפל חריף, עגבניות, בצל ושמן זית. הפיצה היא מזן הפיצות הדקות, ולמרות שאינה מתיימרת להיות הפיצה המסורתית עם רוטב העגבניות והגבינה, היא עדיין פיצה נהדרת וטעימה להפליא!

file_0 (4)

פיצה

הביטו, אם אבא שלי חזר לסיבוב נוסף (הוא כרגע ברביעי), הרי שכל אחד מכם, אוכלי הבשר או לא, יהנה ב"זכאים". הסיבה לכך היא שהאוכל פשוט טוב, וכשהאוכל טוב, פשוט נהנים ולא מבחינים בחסרונו של כרע בצלחת. הזמינו מקום! 

סיכום:

חניה: 6/10

שירות: 9/10

תפריט: 9/10

טיב האוכל: 10/10

מסעדת "זכאים – בוטיק טבעוני אורגינל" – סמטת בית השואבה 20, תל אביב, 03-6135060.

הודעות