צוהר למטבח האסיאתי – ביקור ב"טורי"

מאת: אסף אור שנהב

המטבח האסיאתי כבש את לבבות הקהל הישראלי ובזה כבר אין לאף אחד ספק. נדמה שתחילת הקונצנזוס סביב המטבח האסיאתי נעוצה בנקודת זמן של לפני כ-10 שנים לערך, כשהחלו לטפטף יותר ויותר סושיות זמינות במתחמי המזון בקנינונים והפכו להיות נגישים באותה המידה בה נגישים המבורגרים או פיצות. אם נדבר על אסוציאציות, הרי שעבור רבים המטבח אסייאתי הנו שם נרדף לסושי או נודלס, אך דווקא אלה לרוב מקוטלגים או כסושיות או כנודלס בר ו"המטבח האסיאתי" עדיין נותר כסימן שאלה חידתי ומעניין.

שנות ה-90 זכורות לכולנו כתחילת עידן ה-food court עם התעצמות הקניונים בישראל. אז בלטה רשת אחת אסיאתית-סינית – פיקנסין. כולנו זוכרים אותה לטובה וכולנו גדלנו על ברכי הג'אנק פוד ומאז הספיקו לצוץ להן עוד ועוד מסעדות סיניות המבקשות לכבוש את החך הישראלי. בין כל המסעדות שנפתחו לאט לאט, אפשר למנות שפים ובשלנים שיצאו מהארון בחיבתם למטבח האסיאתי, כמו רות סירקיס ובעיקר ישראל אהרוני שעד היום נושא על דגלו את חיבתו למטבח האסיאתי ומפגין דבקות ונאמנות שאין דומה לה לטעמים ולתרבות האסיאתים. לצד המטבח הסיני שביסס לאט את מעמדו הגיע שחקן חדש: הסושי. סושיות החלו להופיע בישראל כבר בשנות ה-90, אך תחילה הן שווקו כמאכל בוטיקי במחיר מרקיע שחקים ואכן, רק בעשור האחרון הפך הסושי לנחלת הכלל גם במחיר הנגיש לכל וגם בתפוצה הרחבה בארץ. מי שעדיין נשאר כלוא בין המטבח הסיני למטבח היפני הוא המטבח ההודי, שאת הבוסט שלו הוא עוד מנסה לעשות ועדיין נותר שלישי על פודיום המנצחים.

מסעדת "טורי" האסיאתית ברמת אביב חוגגת בימים אלה 3 שנים. בימים בהם אלפי מסעדות נפתחות ונסגרות חדשות לבקרים, יום הולדת 3 זו אכן סיבה למסיבה ואנחנו בעד לחגוג תמיד, וגם כשאין סיבה לחגוג – למצוא סיבה לחגוג ולחגוג עד הסוף. אז איך חוגגים יום הולדת 3? נותנים מקום למטבח ההודי – מקום של כבוד. הטעמים של המטבח ההודי נהדרים ואם רק הייתה להם תפוצה רחבה יותר עם יזמים מעזים יותר, מי שכעת נמצא שלישי על הפודיום יכול היה למצוא את עצמו מנפנף במדליית הזהב בגאווה. מדובר על תבשילים המתבשלים שעות ארוכות, על אוכל מאד מתובל ובעיקר על המון נשמה המורגשת באוכל. מאחר ומדובר ביום הולדת מתבקש להכניס קצת גלאמור לאוכל ולשם המשימה התגייסה סרנדה דילבסקי. כן, כן – אותה מתמודדת מהעונה הקודמת של "מאסטר שף" שנכנסה ללבבות כולנו. כך נוצר שיתוף פעולה בדמות תפריט ספיישלים הודי מעניין ואקזוטי שהוא נושא הדגל של חגיגות ה-3 ל"טורי".

אז מה אכלנו?

המנה הראשונה שעשתה דרכה אל שולחננו הייתה סמוסה. כל מי שטייל במזרח ובהודו בפרט בטח מכור לכיסונים הממולאים או בבשר או בתפוחי אדמה. אנחנו הזמנו את הגרסה עם תפוחי האדמה. המנה מורכבת משלוש סמוסות ושלושה מטבלים טעימים מאד: סלט עגבניות פיקנטי, צ'אטני ירוק ויוגורט מתובל. סלט העגבניות לכאורה היה רוטב סלסלה מתקתק אלא שהתחבא לו שם גם אניס, שנתן טעם שונה והפך את המנה להודית כשרה. הסמוסות הן לא הסמוסות המסורתיות המוגשות בהודו המגיעות בצורת משולש או קונוס גדולים, אלו היו יותר שבלולים שהזכירו בורקס. גם בטעם. עבור מנת פתיחה מדובר בפתיח חביב. לא יותר. ציון: 6.

11777625_10153487840088838_1229588486_o

סמוסה

 המנה הראשונה השנייה שהזמנו הייתה לחם הנאן. מדובר על לחם הודי שמזכיר במרקמו את הלאפה הידועה לכולנו רק שכאן מדובר בגרסה יותר שומנית וגם פשוט יותר טעימה. המנה מגיעה עם ארבעה מטבלים מצוינים של צ'אטני ירוק, צ'אטני שום, צ'אטני תמר הינדי (מעולה!) וצ'אטני עגבניות. כמו קודמתה, מדובר על מנת פתיחה חביבה שמודעת להיותה מנת פתיחה בלבד ולא משאירה מדי נוכחות או משתלטת על תפוסת קיבת הטועמים. ציון: 7.

11791227_10153487840143838_1477762862_o

לחם הנאן

 תפריט העיקריות היה מזמין מאד וכלל מנות שמאד סיקרנו אותנו לטעום כמו באטר צ'יקן וביף קארי, אבל לבנו פעם דווקא אל מנה אחרת בתפריט שהחלטנו לטעום דווקא אותה ולתת את הבמה אך ורק לה, בלי זמרי ליווי לצידה: פילה בס על מצע סלט עדשים מלווה בפפדאם. לא סתם המנה הזו נקראת מנה עיקרית כי היא אכן היתה העיקר. ראשית, מדובר על מנה גדולה מאד עבור מנה עיקרית שלאחר שתי מנות ראשונות אפשר בשמחה לחלוק אותה עם סועד נוסף. נתח הדג גדול מאד ואם המטבח הצרפתי הרגיל אותנו לפילה קטן של דג לצד אוקיינוס של פירה, הרי שכאן התהפכו היוצרות: פילה דג גדול ובשרני לצד התוספת, ולא הפוך. הדג עצמו היה רך ונעים ותוספת העדשים הייתה גם היא לא רעה. אלו החובבים דגים יתענגו על המנה הזו ויצליחו להרגיש טעמים חדשים מה הם. ציון: 8

11801190_10153487840158838_1825585364_o (1)

פילה בס על מצע סלט עדשים מלווה בפפדאם

לאחר שטעמנו מנפלאות המטבח ההודי והרגשנו חלק מחגיגות יום ההולדת, הרשנו לעצמנו לחזור רגע אל תפריט המסעדה הרגיל, הרי מטבח אמיתי בוחנים לפי יום חול ולא לפי יום חג. לכן החלטנו דווקא לטעום מהסושי שיש ל"טורי" להציע שעליו שמענו לא פעם תשבוחות. מאחר ובשלב זה של הארוחה היינו כבר שבעים, החלטנו לבחור ברול מפוצץ ומיוחד מתפריט המיוחדים על מנת להתרגש גם במחיר של שובע. בחרנו ברול מנרול – רול אינסייד אווט עם טמאגו, אבוקדו, בטטה וגבינת שמנת בציפוי מנגו. ראשית, אף פעם לא נתקלתי בציפוי מנגו על הסושי ומיד שחשבתי על שילוב הטעמים הקומבינציה הזו הייתה נראית לי. בסושי הדבר כנראה הכי חשוב מעל לכל הוא טריות החומרים בהם משתמשים. אף אחד מאיתנו לא רוצה לאכול דג מקולקל ואף אחד לא רוצה לדעת טעמו של אורז שפג תוקפו מה הוא. טריות הרכיבים הורגשה וכמו שלפסטה יש מידת עשייה מדויקת בה היא צריכה להיות, כך גם האורז בסושי. "טורי" לקחו לעצמם כנראה את המשימה להיות אימפריית סושי ובזה הם דווקא מצטיינים. הרול היה טעים ומרענן והוא נתן וייב מגניב של SUMMER TIME הודות לנוכחות המנגו. ציון: 8.

11800965_10153487840108838_295822657_o

ברול מנרול

"טורי", אופנהיימר 13, תל-אביב, 03-6204777

הודעות