מאסטרית אמיתית – ביקור ב"אחד העם אחד"

מאת: אסף אור שנהב

האמת היא שאני עוקב אחר הגברת אנסקי כבר שנים רבות. משהו בדמות שלה עניין אותי תמיד, ומעבר לכך, התדמית שנוצרה לה והפרסונה הציבורית שלה הצטיירה בעייני מיד כמושלמת. בחורה שההשכלה שלה היא אוכל, בחורה שהאהבה שלה היא לאכול ואותה בחורה גם נראית כמו שהיא נראית. הרי שהיא מקור השראה לכל הגרגרנים באשר הם. מקטן ועד גדול. מי שהתמקדה עד היום ביזמות קולניארית, תכניות בישול וכתיבת ספרים, עשתה לבסוף את הצעד אל המגרש של הגדולים ופתחה את מסעדתה הראשונה: 1" העם 1". המסעדה יושבת בדיוק על אותו החלל בה ישבה בעבר מסעדת "ננה בר" (הגרועה להחריד, אם יורשה לי), ואל אותו החלל יצקה את כל האנסקיות המתבקשת, שגם אם הייתי נוחת מכוכב אחר אל תוך המסעדה הייתי יכול לנחש שמדובר במרחב המחייה של מיכל. משהו בנראות המסעדה וגם מעיון ראשוני בתפריט מצליח להמחיש את הנשמה ואת הרוח של השופטת המבוססת על אצילות, רוך וטעם טוב.

המסעדה כעת בהרצה, וכנראה זה מה שמסביר את התפריט שכעת אינו גדול וכולל לערך כעשר מנות פתיחה ועוד עשר מנות עיקריות. לטעמי, אין צורך להרחיב את התפריט והוא נפלא כפי שהוא – לא גדול אך ממוקד ומתמקצע היטב במה שהוא מתיימר להיות. אני מודה בלב שלם שהייתי סקפטי לגבי המסעדה. הזמנתי מקומות לערב שישי וממש לפני היציאה מהבית תהיתי האם לבטל את המקומות וללכת ביום אחר בטענה שאני לא בטוח שהמסעדה מתאימה לארוחת שישי בערב. דעות קדומות – אווט, לחוות ולנסות – אין.

לכל המצפים להגיע למסעדה שתשאיר אתכם פעורי פה מבחינה ויזואלית-עיצובית, אנא השאירו את הציפיות בבית. המסעדה מעוצבת בסטייל הכי מינימאלי וקטן שיכול להיות. במחשבה שנייה, יתכן וגם כאן ישנו ראש עסקי שחישב את הצעד, שכן לא להציב רף גבוה מבחינת העיצוב ואז להתרסק עם האוכל, אלא לתת לקהל האורחים את התחושה של משהו צנוע ובסיסי ואז לירות בתותחים הכי כבדים עם האוכל המוגש במסעדה.

אז מה טעמנו?

הזמנו תחילה את סלט הניסואז ירקות פריכים וטונה צרובה (68 שקלים). צירוף המילים "סלט ניסואז" מעלה בי קונוטציות של קפה קפולסקי משנת 1994 ומעורר בי סלידה קשה מאד. השם שניתן למנה כמעט ומנע ממנה להגיע אל שולחני, אך לבסוף בגבורה ראויה לשבח החלטתי להזמין את הסלט (וכאן מגיעה התודה לטונה הצרובה שפילסה דרכה פנימה). ראשית, מדובר במנה ראשונה. שנית, גודל המנה מקנה לה את הזכות המלאה להיות גם מנה עיקרית. מדובר בסלט גדול המקושט על ידי שלל ירקות נהדרים! עגבניה, בצל, סלק, אספרגוס, תפוחי אדמה ואפילו שתי ביצים רכות. אני הייתי קורא לסלט הזה "סלט הפתעות" – כל ביס לוקח אותך למקום אחר ומרגש אותך במקום אחר בגוף. בין כל הטוב הזה יושבות בצנעה גם כמה פרוסות של טונה צרובה מדהימה. הסלט מגיע מאד מתובל ומאד לימוני (שאני מאד מאוהב). אם עסקנו ב"מאסטר שף", הסלט הזה יכול לקחת גמר בהליכה. פלא עולם מה שאפשר לעשות מירקות. ציון: 10! 

11746005_10153452143463838_952113508_o

סלט ניסואז

אחרי שאני מזמין את המנות מהמלצרית (המתוקה להפליא יש לציין) ולפני שאני מקבל אותן, אני חש עיקצוצים בגוף והם תוצר של התרגשות. זה קורה לי במקומות חדשים שאני מנסה וההתרגשות של מה שאני הולך לפגוש ולטעום עושה את שלה – ממש כמו בדייט ראשון. הדייט הבא היה עם עגבניית ביף מהערבה עם כדור בורטה בשמן זית וזעתר (62 שקלים). הרי לא באמת חשוב מה אכתוב כאן, עד שלא תטעמו לא תבינו. גבינת בורטה למי שלא יודע היא מעין כדור מוצרלה שהליבה שלו רכה ומזכירה שמנת מתוקה. ברגע שאתה פוצע את כדור הגבינה נגלה בפניך פרץ אושר, קלוריות ואהבה אינסוף. עגבניית הביף היא עגבנייה שלא ניתן להשיג במרכולים השונים והיא מעין עגבנייה בשרית מאד. המנה הייתה פשוט מדהימה! זו פעם ראשונה שאני אוכל בארץ את המנה הזו ואת הגבינה הזו ספציפית, והפעם האחרונה שאכלתי מנה כזו עם גבינה כזו היתה דווקא בהמבורג לפני כשנה. המון מסעדות מנסות להתחכם ולחשוב שצילחות מגניב ותיאור מפוצץ של מנה הוא מה שיעשה את העבודה, בזמן שהגברת אנסקי עלתה על נוסחה: חומרי גלם טובים, טעמים המוכרים לכל תוך שמטפלים בהם כאילו והם המנה האחרונה שתוצג לעולם. שאפו! המנה הזו היא מאסט לכל המבקרים במסעדה. כמו שלא תדלגו על מגדל אייפל בביקור בפריז, ב"1 העם 1" לא תפסחו על המנה הזו. אל! ציון: 10!

11733647_10153452143443838_1091848416_o

עגבניית ביף מהערבה עם כדור בורטה בשמן זית וזעתר

מצעד המנות הראשונות נחתם בפריטו מיסטו של דגיגי ים פריכים (54 שקלים). המנה הזו היא בדיוק מסוג המנות שמדגישות את הנוכחות של אנסקי במסעדה. מנה קלאסית, סקסית, תשוקתית ואצילית. דגיגי ים פריכים המקושטים במעין ספגטי מטוגן עם שני מטבלים מצוינים של סלסה ופלפלים. אני לא נמנה בין חובבי הברבוניות ושלל הדגים המטוגנים השלמים, אבל משהו במנה הזו (והידיעה שידה של אנסקי בכל) גרמו לי לטעום בכל זאת ולצאת מאזור הנוחות שלי. אתם טעמו בעצמכם, אני אגיד בינתיים שהבחורה הזו מבריקה! ציון: 8.

11731481_10153452143453838_1455609237_o

פריטו מיסטו של דגיגי ים פריכים

שלב הראשונות הגיע לסיומו. לרוב את המנות הראשונות אני טועם בעדינות ואת יתר המקום שומר לכבודן של המנות העיקריות. במקרה הזה כל כך נהנתי שאכלתי ואכלתי עד שהגעתי לישורת האחרונה באפיסת כוחות. זה מנע ממני להזמין ולטעום? לא ולא!

המנה שהכי הסתקרנתי לטעום היא מנת הפסטה אורקטי עם ריקוטה ולימון (61 שקלים). את המנה הזו הכנתי אינספור פעמים בבית לאחר שנגלתי אל המתכון בספר המתכונים של מיכל. המנה הזו הפכה להיות מנת בית אצלי והחברים שלי מבקשים אותה באופן קבוע. יש משהו מעניין בלטעום מתכון שכבר הכנת אך שנעשה על ידי שף מדופלם. המנה הייתה מושלמת! אם יש חיסרון אחד שאני צריך לנקוב הוא העובדה שהיא מגיעה בטמפרטורת החדר, ואני מעדיף מנות עיקריות חמות. המנה מאד לימונית וככל הנראה לא תהפוך להיות קונצנזוס המסעדה שכן הטעם שלה קצת רדיקאלי ופחות מיינסטרימי. הפסטה להפתעתי הגיעה רכה מאד ורחוקה מלהיות אל –דנטה אבל מה שחשוב הוא המכלול. לימון, קציפת ריקוטה, אספרגוס – מה עוד יכול האדם לבקש? ציון: 9.

11733698_10153452143433838_157719455_o (1)

פסטה אורקטי עם ריקוטה ולימון

החלטתי לבדוק פסטה נוספת: ספגטי עם פקורינו ופלפל שחור (58 שקלים). מי שלא מחוברת לו לווריד אינפוזיה עם פלפל שחור יכול לדלג על קריאת חוות הדעת על המנה הזו. ראשית, לדעתי המנה מצוינת. היא מאד חריפה בעקבות הנוכחות המאסיבית של הפלפל השחור ושל גבינת הפקורינו שגם בה יש עיקצוץ, אם כי מדובר על עיקצוץ מדגדג לעומת העיקצוץ הדוקר של הפלפל השחור. המנה הזו הגיעה חמה וכל ביס של היה מפנק ומנחם. אנסקי לקחה אותי אל מחוזות חלומותיי בארץ המגף תוך שהיא מפגישה אותי עם חומרי עילית ועשייה שכל כולה אהבה ותשומת לב בלתי נגמרת. רק בעלת לב גדול, טעם משובח ואינטיליגנציה רגשית יכולה ליצור מנה שבסיסה הוא פלפל שחור. ציון: 8.

11725103_10153452143448838_741515252_o

ספגטי עם פקורינו ופלפל שחור

באשר לקינוח. אחרי גבינת הבורטה והפסטות, הלב שלי פעם איטליה בכל הכוח והקינוח המתבקש היה טרימיסו ולתייג את עצמי ברומא. אבל דווקא נטיית הבטן הייתה לנסות קינוח אחר: קלאפוטי דובדבנים (45 שקלים). מדובר במעין בצק שקדים מרופד באבקת סוכר ומקושט בדובדבנים טריים שגם הם חוממו טרם הוגשו. את כל זה מקשט מעין קרם פרש עדין שנותן ליטוף רך לכל צבא השלום הזה. ציון: 9.

11721053_10153452143423838_1001472303_o

קלאפוטי דובדבנים

בתור מי שתפקידו לבקר, אני מגיע בהנחה שעד שלא מוכיחים לי אחרת – הכל אמור להיות טוב. כך קורה שבביקור המסעדות השונות יורדות נקודות על שירות לוקה, מנות מגוחכות, חומרים באיכות נמוכה וצילחות ששואב השראה מבתי הקפה של תל אביב בשנות ה-90. מאחר ומדובר בגסטרונומית שאת מרבית הקריירה שלה מעבירה בביקורת כלפי אלו שבצד השני, היה מעניין אותי לראות על איזה רף היא מדברת. כבוד השופטת, השארת אותי חסר מילים. המחירים נוחים, המנות גדולות ובעיקר מדובר על איכות גבוהה מאד ועל טעמים מעניינים מאד שלא מזלזלים באינטיליגנציה של אף טועם. זה הפוסט הראשון אי פעם שאחתום אותו פשוט ב:תודה.

 "אחד העם אחד", אחד העם 1 נווה צדק, תל-אביב, 03-5161915

הודעות