זכיה ב"טוטו" – ביקור במסעדת טוטו

מאת: אסף אור שנהב

עד סוף הימים נמשיך כולנו להתלונן על התנהגותו ואופיו של הישראלי המכוער, על יוקר המחייה, על התנהלות הממשלה, על הביטחון, מזג האוויר ומה לא. אנחנו ביקורתיים כל כך למדינה הזו שכולנו היינו כמהים לה כל כך. האמת היא שאי אפשר להתלונן באמת על כך שאנו מתלוננים, יש לנו על מה. אבל בכל דבר לא טוב תמיד אפשר למצוא את הטוב. אני חלילה לא בא לומר שישראל בעייני נתפסת כדבר לא טוב, אבל אפילו בבר רפאלי יש פגמים אם נתעמק קצת. מאחר ואני נוהג להתמקד בטוב, כך אני בוחר להסתכל גם על ארצנו. ללא צל של ספק, על הטוב שבמדינתנו אחראים מיטב השפים שלא מפסיקים לפאר ולהאדיר את המטבח הישראלי. אני גאה לומר שישראל מבחינתי ניצבת בפסגת הקולינאריה העולמית. האמת היא שלא חסר לנו כאן כלום, והתפיסה האומרת שכדי לאכול טוב צריך לעלות על מטוס, איננה תקפה עוד. מסעדות ארצנו מאפשרות נגיעה וטעימה מכל מטבח אפשרי וזאת עוד לפני שציינתי בכלל את השפע המוצע לנו כלקוחות בסופרים השונים המאפשרים לנו לרכוש חומרי גלם גם מיובאים וגם מקומיים באיכות נהדרת שיכולה להביא לתוצאות נהדרות גם במטבח הביתי. אז נודה כולנו לכל מי שפועל מאחורי הקלעים ודואג למלא אותנו בכל הטוב הזה הן במסעדות והן ברשתות השיווק השונות. אך מאחר ואני עוסק בלבקר במסעדות ולבקר אותן אחר כך, אני רוצה להודות למסעדת "טוטו", שכמה צפוי יהיה המשפט הבא – הביקור בה היה שווה ערך לזכייה בטוטו. וזה המשפט הכי מוגזם שנכתב בבלוג הזה אי פעם.

על מסעדת "טוטו" שמעתי מידידה קרובה שלא מניחה לי כבר חצי שנה ומכריחה אותי לבוא לבקר איתה בבית המקדש הזה. באמת שלא ברור לי ואין לי שום תירוץ טוב שמסביר למה לקח לי חצי שנה להגיע לשם. יום הדין הגיע ואכן נתנו גיחה למסעדת "טוטו". מודה ומתוודה אני, ומאחר והסטטוס שלי בחברה כרגע הוא "סטודנט", חישבנו את זמן ההגעה שלנו למסעדה – נחיתה רכה לתפריט העסקי. קיבלה אותנו בחיוך רחב ובטון נעים מארחת נעימה ונאת מראה (כן, כן, זה חשוב), שהושיבה אותנו במקום אותו סימנתי כבר מעמדת ההמתנה, כמקום הטוב יותר לשבת בו – אמצע המסעדה עם הפנים לבר. אני אוהב לשבת בזווית שמאפשרת לי להיות בתצפית על כל המסעדה. אני אוהב לספוג את האווירה של האנשים, האינטראקציה בין הלקוחות למלצרים, לראות את המנות יוצאות. זה מעין שידור חי של מופע בידורי עבורי. במהרה הגיעה המלצרית שלנו עם התפריטים ויצאנו לדרך שהתגלתה לבסוף כדרך המלך.

הארוחה העסקית היא ארוחה משתלמת לכל הדעות, ומאפשרת ללקוחות לטעום מגוון רחב של מנות במחיר הוגן של 110 שקלים (כולל את מנת הלחם בפתיחה, מנה ראשונה ומנה עיקרית). ארוחתנו נפתחה בלחם הבית אשר מגיע עם מתבל של שמן זית ורסק עגבניות וצלחת קטנה של זיתים תוצרת המקום. מאחר ואני נוהג להפריז בתיאוריי ולהתלהב כמו שרק אני יודע, אלו היו הזיתים הטובים ביותר שאכלתי בחיי. ראשית, אלו היו זיתים גדולים ובשרניים שהיה פשוט כייף לאכול אותם. הם היו עטופים בשמן זית משובח, פלפל חריף ועוד תערובת תבלינים משובחת שאני לא יודע לנקוט בכל מרכיביה, אך התוצר המוגמר פשוט מושלם. לחם הבית היה גם הוא לא פחות ממושלם. אני אוהב לחם ברמות בלתי ניתנות לתיאור, ופעם בחודש, כאשר אני מנקה את גופי מפחמימות לשבוע, אני מרגיש שאני עובר את גבול קצה היכולת שלי וצריך לחם במיידי. הלחם שהוגש הגיע חם, דבר שעבורי קריטי, ולצערי ישנן מסעדות שממעיטות בערכו של הלחם ולעתים מגישות אותו כאילו הוא עוד זמר רקע, ולא מבינות שהוא האמן המוביל. הפתיחה הזו, עוד טרם הזמנו את המנות הראשונות והעיקריות, יצרה אווירה נעימה, חמימה ומנחמת.

file_0

חציל שרוף באש, טחינה שחורה, גבינת כבשים קשה, זעתר ושמן זית

למנות הראשונות הזמנו חציל שרוף באש, טחינה שחורה, גבינת כבשים קשה, זעתר ושמן זית. מנת החציל היא מנה שאני לא מוותר עליה כמעט בשום ביקור במסעדה. לרוב מדובר במנה לא יקרה מדי, לרוב יפה בגודלה ולרוב טעימה. גם כאן ההימור הצליח וקיבלנו חציל גדול וחמים עטוף בטחינה מעולה וגבינת כבשים שמנמנה. אני מעולם לא הבנתי את השילוב של הטחינה עם הגבינה, ולכן הפעם החלטתי לנסות ולראות איך הטעמים משתלבים והשילוב מסתבר – עובד, ועובד טוב. מבחינתי המנה הראשונה היא כמו דייט ראשון – הרושם הראשוני קובע והמנה הזו אפשרה לי לעבור לדייט השני, הלא הוא המנה העיקרית, בבטחה וציפייה.

מנה ראשונה נוספת הייתה סלט הקלאמרי עם פלפל חריף, גרגירי חומוס ויוגורט. מנה פשוט מצוינת שגם ממנה נהנינו מאד. גם כאן לקחתי הימור שכן אני אוהב את הקלמארי שלי מטוגן, אחרת מרקם הגומי שלו לא מתיישב לי טוב בפה. במקרה הזה נוצר מכלול מעולה של טעמים ומרקמים שגרם לי להנאה מיטבית מכל ביס וביס. מומלץ מאד!

file_0 (1)

סלט קלאמרי

אחרי המנות הראשונות תמיד ישנו המבט הזה שאתה מחליף עם עמיתך לביקור המסעדה המשדר "איך ממשיכים מכאן?". כמובן שהמבט הזה הגיע כבכל פעם, אבל אל תטעו! לא עברה אף לו לרגע המחשבה של לארוז את העיקרית ולהמשיך הביתה. ההנאה הייתה כה גדולה והתפעלנו מכל ביס וביס שלא יכולנו לעצור.

למנה העיקרית הזמנתי את פילה הסלמון בליווי פונדו בצל מקורמל וקרם אפונה. קוראיי יודעים שדגים זה אני ואני זה דגים. אינני מקצין וזה הוא פילה הסלמון הטוב ביותר שאכלתי בחיי (26 שנה לא הולכים ברגל). הדג הגיע במידת עשייה מושלמת! (אני נשבע שמסרתי תודה גדולה לשף דרך המלצרית). קריספי מבחוץ, רך ונא מבפנים – פשוט שלמות המונחת על צלחת! פונדו הבצל היה מרשים אך לטעמי לא הוסיף שום נפח או נגיעה למנה, אלא פשוט היה שם. קרם האפונה היה מושלם ואין לי ספק שהקרמיות שהנהדרת והטעם הממכר מצויים בשמנת עתירת שומן שהפכה אותו לקרם שהוא. מנה פשוט מעולה ומומלצת שחתמה את השיא של שחיתות הצהריים.

file_0 (2)

פילה סלמון

המנה האחרונה היא המנה שעבורי חשובה יותר מכל מנה אחרת. אני לא זוכר מתי בחיי נפשי חשקה ככה במתוקים, אך בשנה האחרונה, כנראה תוצר של הגיל והזקנה, יש לי צורך עז במתוק ובעיקר אחרי ארוחות, כך שלא הייתה התלבטות ולמרות התפוסה המלאה בבטני באותה העת, קינוח היה חייב להיות על שולחני.

בחרנו במנה מתפריט הספיישלים שנקראת "פרח לימון". מדובר בשכבה של קראמבל'ס, קרם מסקרפונה, קרם לימון ופטל טרי (48 שקלים). המנה הייתה טעימה מאד והיא נבחרה על חשבון מנת הדגל בקינוחים של המסעדה הלא היא המילפיי קרם ערמונים. לעת עתה, אינני יודע אם הבחירה הייתה נכונה או לא מאחר וטרם טעמתי את השנייה, אך "פרח לימון" הייתה מנה מצוינת, לא מתוקה מדי, לא כבדה מדי, שפשוט ענתה במדויק על הצורך במתוק בסיומו של מרוץ הקלוריות הזה בשעת צהריים תמימה.

file_0 (3)

פרח לימון

בשורה התחתונה, אם טרם הבהרתי את הנקודה: ממליץ בחום על מסעדת "טוטו". שירות נהדר, ענייני ומהיר, אוכל מוקפד, מצולחת היטב והכי חשוב: פשוט טעים!

סיכום

חניה: 8 מתוך 10

שירות: 9 מתוך 10

מגוון התפריט: 7 מתוך 10

טיב האוכל: 10 מתוף 10

מסעדת "טוטו", ברקוביץ' 4, תל אביב, 03-6935151

הודעות