המזנון המוכר, רק בניחוח פריזאי – ביקור במסעדת מזנון בפריז

מאת: טליה אברהם

באוקטובר 2013 פתחו אייל שני, שחר סגל ושותפים נוספים (בעלים של צפון אברקסס, הסלון ועוד) סניף של מסעדת המזנון בליבו של הרובע היהודי בפריז.

מאז עברו להן שלוש שנים וחצי, ואם לא די בכך שהמסעדה עובדת, אזי שהיא עובדת יפה מאוד, ועל כך יעידו השולחנות המלאים.

הביקור האחרון שלי בפריז היווה הזדמנות מצוינות לבקר בסניף הפריזאי של המזנון האהוב והמוכר, ולבדוק האם הטעמים הכה ישראליים משתנים אם מוסיפים להם ניחוח פריזאי.

הייתה זו שעת צהריים מוקדמת, והשולחנות היו כמעט מלאים. התיישבתי על הבר, ועיינתי בתפריט, אשר מתורגם לשלוש שפות: עברית, אנגלית וצרפתית.

20150930_161458

תפריט בעברית

האווירה הייתה שמחה, את פנים המסעדה עיטרו ירקות (ובעיקר עגבניות, איך לא, הרי שבאייל שני עסקינן), אך לא יכולתי להוריד את העיניים דווקא מהכרוביות הנפלאות והמפורסמות, שכבר הפכו לסמל של המסעדה, שהתקררו להן בשקט בשקט על גבי מדף.

20150930_162544

הכרובית – שהפכה לסמל המסעדה

אומרים שהעין אוכלת, ולכן, באופן שכנראה אינו מפתיע, התחלתי בראש כרובית (6.5 אירו) – שהיה נפלא ומדויק כמו תמיד. הכרובית הייתה רכה, אך מעט קריספית למעלה והוגשה בעיטור מלח גס. כל-כך נהניתי מהמנה, עד שמצאתי את עצמי מחפשת אחר חלקיקי הכרובית שאולי פספסתי.

20150930_155128

ראש כרובית

לאחר מכן הזמנתי חצי פיתה טוניסאית (4.5 אירו, 9.5 אירו לפיתה שלמה). כבר מהביס הראשון היה ברור לי שחבל שלא הזמנתי את הפיתה השלמה. הטונה, יחד עם שאר המרכיבים השתלבו יחד נפלא כל-כך עד שכעבור כמה שניות הפיתה התחסלה לה במהירות.

20150930_155107

חצי פיתה טוניסאית

למנה עיקרית הזמנתי דג מרוקאי חריף (11.5 אירו). המנה מוגשת בתוך צלחת עמוקה, כאשר מעליה מונחת פיתה הפוכה מטוגנת, מה שיוצר צורת הגשה מעניינת.

20150930_155534

דג חריף

גם מנה זו הייתה נפלאה, ובעיקר הזכירה את טעמי הבית. הדג אומנם לא היה חריף מספיק (על אף שמו), אך הרוטב היה סמיך ומוצלח.

לסיכום, נראה שביקור במזנון של אייל שני הוא בבחינת ביקור חובה בפריז.

נהניתי מכל רגע.

אגב, המסעדה כשרה – מה שמהווה פתרון נפלא לכל אוכלי הכשר, אשר מעוניינים באוכל מצוין וכשר הרחק מארץ הקודש.

Miznon, 22 rue des Ecouffes, 75004 Paris, +33 1 44 78 01 89

הודעות