הכשרה הטובה – TOURO

מאת: אסף אור שנהב

לאחר שאכלתי בכל כך הרבה מסעדות, טעמתי כל כך הרבה טעמים וחוויתי כל כך הרבה אכזבות, אני חש כי הגעתי לנקודה שקשה להפתיע אותי – לטובה ולרעה. מתוקף תפקידי ומתוקף תחביב חיי, יוצא לי לאכול כמעט בכל יום במסעדה, כך שאני חשוף באותה המידה לטעמים טובים וגרועים, למסעדות נפלאות ומסעדות שלא ראויות להיקרא מסעדה ולשירות מעורר הערצה ולשירות שלא זכה לקבל ממני תשר.

אנוכי ועומר (שותפי לבלוג ועורך המדור dolce vita) החלטנו להרים את הכפפה ולעשות משהו שאנחנו פחות אוהבים לעשות. בכל עבודה יש דברים שאוהבים יותר ואוהבים פחות וגם במשרות נחשקות במשרדים מפוארים מעוררי קנאה, תמיד יהיה לעובדים מה להגיד בגנות המנהלים. גם אנחנו, מודים, לא אוהבים כל דבר בעבודה. אחרי הביקור שלנו ב-TOURO הבנו שהבעיה היא לא במה שאנחנו לא אוהבים בעבודה, אלא בעובדה שאנחנו ממהרים לשפוט ולהגיע עם דעות קדומות. החלטנו לנסות לעמוד באתגר שהצבנו לעצמנו ממזמן והוא למצוא מסעדה כשרה, כזו אשר לא תהיה ליד, לא תהיה כמעט, אלא תהיה שוות ערך למסעדות השף שאנחנו אוהבים ונוהגים לפקוד.

מה הבעיה בכשר אתם בטח שואלים את עצמכם? מסעדות כשרות לרוב הן כאלו אשר מטפחות תפריט חלבי בלבד, או מסעדות אשר בתפריט שלהן תמצאו בשר ודגים. ובכל זאת, מה הבעיה? אני את הדג שלי צריך עם המון חמאה ועם פירה שעשה היכרות מעמיקה עם קרם פרש וחמאה. המשבר הגדול והעיקרי בעייני במסעדות הכשרות הוא העובדה כי גם הקינוחים עם על טהרת הפרווה, דבר שאותי מרתיע והאמת היא שאני מעדיף לסיים את הסאגה במרשמלו ולא בקינוח פרווה.

החיפוש שלנו אחר מסעדה כשרה טובה והעובדה כי אנחנו לא פוקדים מסעדות כשרות חדשות לבקרים, הביאה אותנו אל מסעדה אשר יושבת בחלל אשר בו ישב פעם "סושי סמבה" שכל כך אהבנו. התפריט היה נראה מבטיח תוך שהוא מציע מבחר ומגוון מעניין. התפריט, לכאורה, היה יכול להיות תפריט של מסעדת שף תל אביבית המנגישה ללקוחות תפריט לא כשר. התפריט היה דומה לתפריט של מסעדה לא כשרה, תוך שאנחנו מודעים למגבלות שיש לשף אשר צריך לזנוח את החמאה, השמנות והצמדות לקינוחים על בסיס חלב קוקוס.

אז מה אכלנו?

ראשית, הזמנו את קציצות הפרסה (38 שקלים) אשר מגיעות עם איולי חרדל, פטרוזיליה, בצל ירוק, בצל סגול ושמיר. מדובר בלביבות טעימות ומנחמות, שעם הערב החורפי שפקד אותנו לא היה דבר יותר מתבקש מאוכל מטוגן שעושה נעים בלב ובבטן. הקציצות טעימות, בעלות מעטפת פריכה ובפנים הליבה רכה ונעימה. למרות ההנאה הצרופה מכל ביס הטעם הזכיר לי קצת את כדורי הפירה הארוזים-קפואים והיה קשה לי להשתחרר מהתחושה הזה. מנת פתיחה טובה, אחרי הכל. הציון: 7.

12210833_10153695516238838_1893074116_o

קציצות הפרסה

סלט ארטישוק אלה רומנה (46 שקלים) עם איולי אנשובי, צלפים, פלפל קלוי, ביצה קשה, בצל ירוק, בצל סגול, צנונית ברוטב סלסה ורדה, אורגולה וברוסקטה. ראשית, אני כנראה אקבל אי פעם את תואר כבוד נשיא הארטישוקים הישראלי. אני כל כך אוהב ארטישוק עד שאני יכול לאכול אותו בכל צורה: החל מצורתו הגולמית, דרך מרק וכלה בממרח ארטישוק לפנק איתו טוסט. המנה הייתה טעימה מאד ונאה בגודלה, אך אני לא יכול להתעלם מהנוכחות של הביצים הקשות שהוזיל לי את המכלול אשר בטעמו ונראותו מאד אריסטוקרטי ונעים. הביצים הקשות היו יכולות לצאת מהאש 4 דקות קודם לכן ולהיות ביצים רכות אשר היו מתאימות למנה בהרבה יותר מאשר הביצים הקשות ההולמות יותר בורקס גבינה או מנת סביח. הציון: 7.

12218723_10153695516373838_492812832_o

סלט ארטישוק אלה רומנה

 סביצ'ה דג ים (46 שקלים) עם גווקאמולי, סלסת עגבניות, טפנד זיתים, שמן זית, פלפל חריף וכוסברה. המנה הזו עד כה הייתה הטובה ביותר ומשאירה את חברותייה שניות על הפודיום. אני פריק של סביצ'ה ומבחינתי, מדובר בעוד מאכל איתו הייתי כורת ברית עולמים. אני אוהב דגים טריים ואין ספק שהדג שהוגש לנו היה טרי, הכי טרי שיכול להיות. הפלפל החריף שימש כלחצן אורגזמה והפך את המכלול להנאה צרופה. מנה מצוינת שהחיסרון היחיד שלה הוא גודלה – אני הייתי רוצה עוד ממנה באותו הסיבוב. הציון: 8.

12210738_10153695516303838_1667121855_o

סביצ'ה דג ים

 טונה צרובה (58 שקלים) עם פטריות שימג'י, קרם תפוח עץ וג'ינג'ר, סויה, מירין, שעועית ירוקה, מלפפון, נענע, שקדים ומיקרו בזיליקום. אני פריק של דגים, ולרוב גם אוכל דגים לארוחת בוקר, צהריים וערב. טונה צרובה היא משהו שתחילה לא חיבבתי, אך בשנים האחרונות נדמה שהטונה הטרייה עשתה את העליה שלה באופן סופי וקיבלה מקום של כבוד בכל סקטור הדגים, כך שהמנות המוגשות לנו הסועדים, בהתאם. המנה הייתה לא רעה בכלל, כאשר המרכיב הראוי לציון הוא מחית תפוחי העץ. הטונה לכשעצמה הייתה לי מעט יבשה וזילוף עדין של שמן זית על מנת להעניק לה טיפת שמנוניות כנראה שהיה נותן לי את הבוסט שהייתי צריך. הטעמים האסייאתים מורגשים כאן בצורה מאד נוכחת והמכלול מעניק מנה נפלאה, ששוב, מכבדת גם את הסועדים שרוצים לאכול אוכל כשר וטעים ממטבח שף. הציון: 7.

12208936_10153695516378838_860650598_o

טונה צרובה

המנות העיקריות

זוכרים שכמה שורות למעלה הבטחתי כי אני אוכל דגים בכל שלושת הארוחות ביום (אני לא באמת אוכל ר-ק שלוש ארוחות ביום, על מי אני עובד?), אז גם כאן – מנה ראשונה ועיקרית חייבות להיות עם דגים. אני הזמנתי פילה סלמון (108 ש"ח) עם קרם תפוחי אדמה, בצל, פטריות, שעועית ירוקה, שקדים, נענע וקרמל הדרים. ראשית, עליי לומר שהמחיר של המנה קצת מופקע בעייני. בכל מסעדות השף התל אביביות (מציין זאת בעקבות המחירים הגבוהים לעומת הפריפריה) עלות מנת דג סלמון נעה בין 70 ל-90 שקלים, כך שהמחיר של המנה הזו היה לי קצת בעייתי. הדג היה טעים מאד אך היה עשוי בצורה לא אחידה כאשר חלק מהדג הגיע בצורה כזו שהדג היה ורדרד (כמו שאני אוהב), ובחלקו היה יבש מאד. ההפתעה דווקא הייתה הפירה, שבמקום להכין אותו במתכונת פרווה מסורתית נטולת טעם וריח, השף החכים להוסיף קרמיות דרך חלב קוקוס, כך שהתקבל פירה בניחוח קוקוס שהיה מעניין מאד והשתלב נפלא עם נתח הדג. המנה טעימה מאד והזכירה לי את מנות הדג שמגישים באולמות האירועים היוקרתיים שגם להם יש את מגבלת הכשרות. אנא הוזילו את המנה ב-20 שקלים ואחזור לאכול אותה שוב. הציון: 8.

12214433_10153695516273838_2041362858_o

פילה סלמון

עומר טעם את נתח הקצבים (98 שקלים) עם קרם תפוחי אדמה, בצלים, גזר צבעוני, שעועית ירוקה ברוטב קרמל שום. כמה קל במסעדות להרוג את הבשר פעמיים ולהחריב אותו עם מידת עשייה נוראית עד שהבשר שמח שהוא מת על מנת לא להיות עד לעוול שעושים לו. מידת העשייה כאן הייתה מושלמת, פשוט ככה. הירוקת טופלו היטב והייתה תחושה של value for money למופת. השילוב של פירה חלב הקוקוס פחות התאים ודווקא כאן היה מוטב להגיש כתוספת פלחים גסים של תפוחי אדמה או בטטה ולהשאיר את הפירה לסקטור הדגים. חובבי הבשר – יש לכם בית כשר. ציון: 9.

12218938_10153695516268838_1418005541_o

נתח קצבים

 לא סתם קוראים לבלוג שלנו "צועדים על קיבתנו" – ואם יש משהו שגורם לנו לצעוד באמת הוא המתוקים. אין חיה כזו לסיים ארוחה בלי מתוק, הרי הקינוחים הם השיא של הארוחה ובגלל זה הם מגיעים רק בסוף. הקינוחים שטעמנו היו מרק טרופי (48 שקלים) שהגיע עם טפיוקה, מרק קר של חלב קוקוס וסורבה. המנה לא מוצלחת וקצת הורידה מהרף הגבוה שהוצב עד כה. הסורבה היה נפלא וממכר בעוד שהטפיוקה לא הייתה מבושלת כהלכה ומה שנוצר הם גושים קמחיים ולא נעימים ללעיסה ופשוט לא טעימים. ציון:4.

12211005_10153695516243838_276241130_o

מרק טרופי

בונבון (52 שקלים) לעומת זאת הציל את חברו הקינוח מהפסקה הקודמת והוכיח שקינוחים פרווה יכולים להיות טעימים. מדובר על כדור שוקולד מטומפרר אשר מכיל בתוכו תערובת של אגוזים במחית שוקלדית דמויית נוטלה כאשר תחת כל זה בסיס קראנצ'י מפנק. הקינוח באמת נפלא, כאשר החיסרון היחיד הוא דווקא השוקולד המטומפרר שבטעמו הוא חסר אופי, חיים או חיוניות. סיום מתוק בהחלט! ציון: 9.

12214087_10153695516248838_384770257_o

בונבון

הודעות