רחוקה מאיטליה – ביקור ב"קפה איטליה" בת"א

מאת: רונה לשם

יום ראשון הוא יום שבו כל מה שמתחשק לך הוא לסיים את יום העבודה כמה שיותר מהר, לרוץ הביתה ובדרך לתהות כמה מהר נגמר הסופ"ש. לפיכך, זה אחד מאותם ימים שבהם קשה, ממש קשה לקבוע איתי משהו לאחרי העבודה.

אלא שחברים אהובים מהדרום שהיו באזור התגברו במהירות על הקושי, והציעו שניפגש לארוחת ערב ב"קפה איטליה".

הזמנו מקום ל-20:00, הגענו רבע שעה אחרי (לא פשוט עם חניה, עדיף לוותר על הניסיונות ופשוט לחנות בחניון הקרוב). כמעט כל השולחנות מסביבנו כבר היו תפוסים.

מבט מהיר לשכננו הסועדים העלה שניתן בקלות לשלוח למקום פפראצי, כי היו מסביבנו לא מעט "סלבס" למיניהם.

נחזור לעיקר. בלא מעט מקומות ראיתי לאחרונה את מה שנתקלתי בו גם בקפה איטליה – צלחות שמסודרות בערימה על השולחן, כשהשולחן לא ערוך. סוג של "ערוך לעצמך". המגמה לא כל-כך ברורה לי, במיוחד כשמדובר במסעדה. הסגנון יכול בהחלט להתקבל בפאב, או בבית קפה עם קונספט, אבל אני פחות מתחברת לנושא במסעדות. חלק מהשירות במסעדה הוא עריכת השולחן, ככה שלא ממש ברור לי מה הרעיון שעומד מאחורי זה.

העיצוב במסעדה נעים, תוסס והאווירה מעט פורמלית אבל רחוקה מלהיות מחייבת. זה אולי מה שכל-כך כיף בה. פגישות עסקים, פגישות חבריות, חברות שיושבות עם משקה על הבר – הכל מתמזג לאווירה שוקקת של שיחות, השקות כוסות וצחוק.

IMG-20150302-WA0005

אווירה מעט פורמלית, אך רחוקה מלהיות מחייבת

למנות ראשונות הזמנו פוקצ'ת הבית (16 ש"ח) וסלט עגבניות וגבינת פטה (42 ש"ח).

הפוקצ'ה הייתה נעדרת כל חן ומאוד מגושמת. התחושה הייתה שחתכו בגט גדול לחצי והניחו על צלחת, שהייתה קטנה מהפוקצ'ה, כך שבהעדר משטח מתאים היה קשה לחתוך אותה. לנוכח זאת, שלפנו אצבעות וכל אחד בצע לעצמו חתיכה.

IMG-20150302-WA0006

פוקצ'ת הבית

הפוקצ'ה עצמה הייתה גם כן מאכזבת, בעיקר כי הוגשה פושרת ואולי כתוצאה מכך הייתה תחושה שלא הייתה טרייה מספיק (אולי חוממה?).

סלט העגבניות וגבינת פטה היה לא רע בכלל, בתיבול בלסמי, מעט גבינת פטה (כל-כך מעט, שהיה צריך לחפש), עגבניות צבעוניות. אם כי לדעתי המחיר גבוה ביחס לגודל הסלט (ואולי זה גם מקומו של המלצר להעיר על גודל הסלטים, במיוחד כשמזמינים אותם כמנה ראשונה לרביעייה).

IMG-20150302-WA0008

סלט עגבניות ופטה (אבל איפה הפטה?)

למנות עיקריות, הזמנו פפרדלה פטריות ושמנת (58 ש"ח), פטוצ'יני תרד, גורגונזולה, צנוברים ורוקט (58 ש"ח – אחד עם גורגונזולה והשני בלי) ולזניה בולונז (66 ש"ח).

פפרדלה פטריות הייתה לא רעה בכלל, אם כי היה חסר בה מלח. יודגש שהפסטה הייתה עשויה בדיוק על המידה.

IMG-20150302-WA0013

פפרדלה פטריות

לפטוצ'יני תרד היה מרקם "כבד". במקרה הזה, הפסטה הייתה "קשיחה" מידי ונראה שבושלה מעט מידי. אומנם אל דנטה, אך נראה שהבישול הסתיים שלב אחד לפני והותיר את הפסטה קשה מידי ללעיסה.

IMG-20150302-WA0010 (1)

פטוצ'יני תרד, גורגונזולה, צנוברים ורוקט

מתאים לאוהבי טעמים חזקים. לי התחשק גיוון אחרי חצי מנה.

הלזניה הייתה מצוינת ואף הוכתרה כמוצלחת ביותר מכל מה שהזמנו.

IMG-20150302-WA0007

לזניה מצוינת

תפריט הקינוחים לא נראה כל-כך אטרקטיבי. הצצה מהירה בלוח הגיר שהיה תלוי על הקיר, העלתה שקינוח היום הוא פבלובה עם קרם מסקרפונה ותותים (46 ש"ח).

IMG-20150302-WA0011 (1)

פבלובה. במילה אחת: וואו.

קינוח מוצלח במיוחד. קרם מצוין, תותים טריים, מרנג מדויק. נהנינו מכל רגע.

ועוד משהו קצר בהערת אגב. הזמנו תה נענע ואספרסו. באופן מפתיע (או שלא?) התה הוגש "מוכן". גם לזה לא התחברתי. אחד אוהב את התה חלש, השני חזק, השלישי בכלל מוותר על התיון ושותה רק מים חמים עם נענע. אנא מכם, קפה איטליה, החזירו את התיונים.

IMG-20150302-WA0012 (1)

תה "מוכן"

לסיכום, האווירה ב"קפה איטליה" נחמדה ולא מחייבת. האוכל לא רע, השירות בסדר. כנראה שלא הייתי חוזרת בשביל האוכל, אלא יותר בשביל האווירה.

לסיכום

ציון כללי – 8.5

רמת האוכל – 8.5

רמת השירות – 8.5.

קרמניצקי 6, תל-אביב, 03-5612888

הודעות